פסק-דין בתיק ה"פ 48886-03-11

2.      הצדדים:

המבקשת הינה חברת השכרה אשר עוסקת בין היתר בסחר ברכבים , ואשר לטענת המשיבה נותרה חייבת לה כספים בגינם הוטל עיקול על הרכב נשוא תיק זה. (להלן: "המבקשת")

המבקש 2 היה המחזיק ברכב במועד הגשת הבקשה . לטענתו, לאחר ששילם עבור הרכב את מלוא התמורה יש לרשום את הבעלות ברכב על שמו ברישיון הרכב ובמרשם המתנהל במשרד הרישוי.

המשיבה הינה החברה אשר רשמה עיקול על הרכב במרשם המתנהל במשרד הרישוי, בגין חוב אשר , לטענתה, חבה לה המבקשת.

טענות הצדדים:

תמצית טענות המבקשים:

3.      הסעד ההצהרתי המתבקש נולד עקב עיקול שנרשם על הרכב ע"י המשיבה, "רבינא ריהוט וציוד משרדי בע"מ" (להלן: "המשיבה"), במשרדי הרישוי מכוח תיק הוצאה לפועל שנפתח על ידה כנגד המבקשת 1, "אוטו קרדיט ליס ישראל בע"מ" (להלן: "המבקשת"), וזאת בטרם הושלמה פעולה דקלרטיבית בלבד של העברת הבעלות ברכב על שמו של המבקש 2 (להלן: "המבקש").

לטענת המבקשים, הרכב נמכר למבקש ביום 24/09/2009 במכירה רגילה החוסה תחת כנפי תקנת השוק. התמורה שולמה ע"י המבקש למבקשת דרך צד שלישי, "חברת אוטוקרדיט ב.ב. (2004) בע"מ" ח.פ. 513594457 (להלן: "אוטוקרדיט ב.ב.").

4.      הבקשה דנא הוגשה לאור העובדה כי העברת הבעלות למבקש לא בוצעה בפועל במשרדי הרישוי, וכיום לא ניתן לבצעה כתוצאה מהעיקול שהוטל על ידי המשיבה.

מכירת הרכב עונה לתנאי תקנת השוק שכן המבקש קבל חזקה ברכב, שילם את מלוא התמורה, עשה עד מועד רישום העיקול שימוש יומיומי ברכב וגם כיום ממשיך להשתמש ברכב, לאור החלטה על עיכוב הליכי הוצל"פ עד הכרעה בהליך דנן. נותר כעת להעביר את הבעלות ברכב על שמו של המבקש, פעולה שהינה דקלרטיבית בלבד, ואין להחזיק את המבקש כבן ערובה בהליכים השונים שמתקיימים בין המבקשת לבין המשיבה.

תמצית טענות המשיבה:

5.      המרצת פתיחה זו החלה בתיק הוצל"פ מס' 1611250101 (להלן: "תיק ההוצל"פ") אשר נפתח ביום 23/05/2010 בגין פסק דין חלוט, שניתן כנגד המבקשת ולטובת המשיבה עקב חוב שחבה המבקשת למשיבה משנת 2006 שעמד בעת הגשת הבקשה על סך של כ-40,000 ש"ח. בעקבות תיק ההוצל"פ האמור נרשם עיקול על שני רכבי המבקשת, כאשר אחד מהם הינו הרכב נשוא המרצת פתיחה זו.

לטענת המשיבה, המבקשת ואוטוקרדיט ב.ב. הינן שתי חברות הנשלטות ע"י אותו הבעלים ואותו בעל מניות שחייבות כספים עקב התנהלות הבעלים. כל תכליתה של הבקשה דנא הינה ניסיון לחמוק שלא כדין מחיובים ולהבריח נכסים.

6.      לטענת המשיבה, השיק שהוצג כתמורה בעד רכישת הרכב לא גובה באישור שאכן הועברו כספים בין הצדדים כגון אישור מהבנק על הפקדת השיק בחשבון המבקשת. כמו כן, לא צורף רישיון רכב. בנוסף, אישור רואה החשבון שצורף ע"י המבקשים קובע כי הועברה תמורה השונה מזו הכתובה על גבי השיק. גם הכרטסת שצורפה מעידה על סכום אחר השונה מזה הכתוב על השיק.

עוד מוסיפה המשיבה, כי על הסכם המכר חתומה המבקשת בלבד ואילו המבקש אינו חתום עליו. בנוסף, מדובר בזיכרון דברים ולא בהסכם מכר כפי שניתן ללמוד מהפסקה האחרונה בהסכם.

תעודת הביטוח גם היא אינה מעידה על מכירת הרכב למבקש. משכך מבקשת המשיבה לדחות את הבקשה.

דיון והכרעה: